<h1>סמ"ג עשין סימן ק"פ</h1>
<h2>דף כו:</h2>
נמצאו כולם עומדין בשורה והאיברים בידם, הראשון בראש וברגל, הראש בימינו וחוטמו כלפי זרועו וקרניו בין אצבעותיו ובית שחיטתו למעלה והפדר עליה והרגל של ימין בשמאלו ובית עורו לחוץ (תמיד ל"א א'). ותניא בפרק גיד הנשה (חולין צ' ב') שגיד הנשה של עולה חולצו מן הירך ונותנו על התפוח. השני בשתי ידים של ימין בימינו ושל שמאל בשמאלו ובית (עורו) [עורן] לחוץ, השלישי בעוקץ וברגל. העוקץ בימינו והאליה מדולדלת בין שתי אצבעותיו ואצבע הכבד ושתי הכליות עמו והרגל של שמאל בשמאלו ובית עורו לחוץ, הרביעי בחזה ובגרה, החזה בימינו והגרה בשמאלו וצלעותיו בין שתי אצבעותיו, החמשי (בבזך) בשתי דפנות של ימין בימינו ושל שמאל בשמאלו ובית עורן לחוץ, הששי בקרביים הנתונים בבזך וכרעים מלמעלה על גביהן, השביעי בסלת הנסכים, השמיני (ביין) [בחביתים], והתשיעי (בחביתים) [ביין] (המשך המשנה שם). שנינו במסכת יומא בפרק בראשונה (כ"ו ב') בד"א שהיה כבש או עז אבל אם היה איל הקרביים בשנים והסלת בשנים והיין בשנים, עוד שם הפר קרב בעשרים וארבעה. כיצד הראש באחד שנים לרגל ימין שנים לעוקץ שנים לרגל שמאל החזה באחד והגרה בשלש שתי הידים בשנים והדפנות בשנים והקרביים והיין והסלת בשלשה שלשה הרי עשרים וארבעה. בד"א בעולת ציבור אבל בעולת יחיד אם רצו להוליך נתחיה בפחות מאלו או ביותר מוליכין (לשון רמב"ם מעשה הקרבנות פ"ו הי"ט). הפשטן וניתוחן של אלו ואלו שוין וכשרין בזר (יומא שם).
